כדורי לב: רשימה של תרופות לחיזוק שרירים

הצטברות נוזלים בחלל התוך גולגולתי עקב חדירות מוגברת של כלי הדם, נזק רעיל מוביל לעתים קרובות למוות של המטופל.

על מנת להעלים בצקות ולהסיר עודפי נוזלים מהגוף בתרגול קליני, משתמשים במשתנים - משתנים. בהתאם למנגנון הפעולה, ההשפעה על חילוף החומרים של האלקטרוליטים וחומרת ההשפעה, המעמדות המוצגים בטבלה נבדלים:

התרופות משמשות כטיפול אדג'ובנטי ליתר לחץ דם עורקי, להעלמת סימני פתולוגיה של עיניים, לייצוב מצבם של חולים אנדוקרינולוגיים.

לטיפול חירום משתמשים במשתני לולאה עם השפעה מהירה ובולטת, המשתחררות בצורה של תמיסה להזרקה תוך ורידית.

טיפול בהתקפי כאב וקוצר נשימה

התלונה השכיחה ביותר של חולי בית חולים קרדיולוגיים היא כאבים בחזה המופיעים לאחר מאמץ גופני ("אנגינה פקטוריס", אנגינה פקטוריס). לחולים כאלה יש לעתים קרובות תרופות "עזרה ראשונה" בכיסי התיקים, הז'קטים והמעילים שלהם כדי לעצור את ההתקף, המלווה בכאב לוחץ ופחד ממוות.

הופעת התסמין קשורה לפגיעה בזרימת הדם בעורקים הכליליים, חוסר חמצן בשריר הלב. סיווג פרמקולוגי של תרופות המשמשות להקלה ולמניעת התקפי אנגינה:

• ניטרטים - מרחיבים כלי דם היקפיים - פירושם להרחיב את לומן של כלי הדם, לשפר את זרימת הדם בעורקים הכליליים. הפחת עומס מוקדם על הלב על ידי הפקדת דם במערכת הוורידים. השפעה מהירה ובולטת. התגובה הלוואי השכיחה ביותר היא כאב ראש:
  • "ניטרוגליצרין" - 0.5 מ"ג (מנה בודדת);
  • "Nitrosorbide" - 20 מ"ג;
  • "טריניטרולונג" (צורת שחרור ארוכת טווח, המשמשת למניעת התקפים) - 2-4 מ"ג;
• מעכבי ערוצי IF. ההשפעה האנטי-אנגינלית נובעת מירידה בתדירות וחוזק התכווצויות הלב, שיפור בזרימת הדם הכליליים:
  • "Ivabradine" - 10-15 מ"ג ליום;
• מפעילי תעלות אשלגן המרחיבים את כלי העורקים הגדולים והפריפריים:
  • Nicorandil - 40 מ"ג ליום;
• חומרים מטבוליים המגבירים את עמידות שריר הלב להיפוקסיה (במהלך פעילות גופנית), משפרים את אספקת החמצן וחומרי הזנה לסיבי השריר ולמוח:
  • "Trimetazidine" ("Preductal") - מעביר את חילוף החומרים לצריכת גלוקוז, ולא חומצות שומן, שומר על אספקת ה-ATP - מולקולות אנרגיה. הכלי היחיד המבוסס על ראיות;
  • "רנולאזין" הוא חוסם של תעלות נתרן המופעלות במהלך איסכמיה של רקמות. מפחית סימני היפוקסיה, מונע התפתחות התקף לב.

תכשירי ניטראט נחשבים לשימושים המשמשים ביותר לעזרה ראשונה עבור אנגינה פקטוריס. עם כאב ראש חמור, Nitroglycerin נקבע יחד עם Validol (אפקט מסיח, הפחתת עוצמת הסימפטום). התחליף המומלץ הוא מולסידומין בעל אפקט טיפולי דומה. מנה בודדת של 2-8 מ"ג.

אי נוחות מאחורי עצם החזה לא תמיד קשורה לפגיעה בזרימת הדם בעורקים הכליליים. רשימה של גורמים אטיולוגיים אפשריים לכאבי לב:

1. דלקת שריר הלב, פריקרדיטיס - דלקת לא ספציפית של סיבי שריר או דופן שק קרום הלב (לעיתים קרובות שבועיים עד שלושה לאחר אנגינה). הטיפול מורכב משימוש בחומרים אנטי דלקתיים, אנטיבקטריאליים ואנטי ויראליים.
2. קרדיומיופתיה דיסהורמונלית (עם פתולוגיה של בלוטת התריס, שחלות) - דורשת התייעצות עם אנדוקרינולוג.
3. היפרטרופיה של שריר הלב חדרית (למשל אצל ספורטאים): ככל שמסת השריר גדולה יותר, כך גדלה צריכת החמצן.
4. Neurocirculatory - דיסטוניה ונוירוזות הנגרמות כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכת העצבים ההיקפית. בטיפול השתמש ב-"Validol", "Corvalol", "Glycine".
5. אוסטאוכונדרוזיס של עמוד השדרה הצווארי והחזה.
6. מחלות של מערכת העיכול (למשל, כיב פפטי) המחקות פתולוגיות קרדיווסקולריות.

העלמת כאב במקרים כאלה דורשת אבחון מקיף ובחירה של טיפול אטיוטרופי ופתוגני.

התסמין העיקרי של תפקוד לקוי של שרירי הלב נחשב לקוצר נשימה, שעוצמתו קובעת את חומרת מצבו של המטופל. בפתולוגיה קרדיווסקולרית, טיפול תרופתי קבוע מפחית את חומרת קוצר הנשימה, כאבים בחזה ובצקות.

בקרת דופק

דופק הוא אחד המאפיינים המרכזיים של מערכת הלב וכלי הדם, המשקף את היעילות של תפקוד השאיבה ואת הלימות ההמודינמיקה בעורקים ההיקפיים.

במהלך בדיקה אובייקטיבית, הרופא מעריך:

1. סימטריה – אי התאמה ביד שמאל וימין מעידה על חריגות מבניות (קרישי דם, פלאקים, סתימות) המצריכות התערבות כירורגית.
2. קצב - הפרעות מתוקנות בעזרת תרופות אנטי-ריתמיות.
3. תדירות (נורמה 60-80 / דקה). מספר הפעימות מתוקן בעזרת BAB, BMKK (עם דופק מהיר). דופק נדיר (פחות מ-40) - ברדיקרדיה מצריכה קוצב לב מלאכותי.
4. המתח נקבע על פי מצב דופן העורקים. דופק קשה מאפיין יתר לחץ דם, דופק רך - במקרה של אי ספיקה המודינמית. לטיפול באחרונים משתמשים באדפטוגנים - "תמצית Schisandra", "תמיסת אכינצאה".

תופעת ה"חסר בדופק" (מספר פעימות הלב אינו עולה בקנה אחד עם תנודות דפנות העורק ההיקפי) אופיינית לפרפור פרוזדורים, בו נעשה שימוש בגליקוזידים לבביים.

מדללי דם ותרופות לכולסטרול

נורמליזציה של התכונות הריאולוגיות של הדם (שמירה על מצב נוזלי) ומניעת קרישי דם הם התנאי העיקרי למניעת סיבוכי IHD.

בפרקטיקה הקלינית, התרופות הבאות לדילול דם משמשות ללב:

• תרופות נוגדות טסיות - מפחיתות את יכולתן של טסיות להיצמד זה לזה ועם דופן העורק:
  • "חומצה אצטילסליצילית" ("אספירין") - 75-150 מ"ג ליום;
  • "Clopidogrel" - 75-325 מ"ג ליום;
  • "Ticagreol" ("Brilinta") - 90 מ"ג ליום;
• נוגדי קרישה - מונעים היווצרות קריש דם באמצעות חסימה של אנזימי פלזמה:
  • Rivaroxaban (Xarelto) - 20-30 מ"ג ליום;
  • "וורפרין" - 2-6 מ"ג ליום (בשליטה של ​​קרישה - מדי שבוע).