לקות שמיעה יכולה להיות מולדת או נרכשת. אם זה לא חולף מעצמו תוך מספר ימים ודורש טיפול, אז ניתן לאבחן ליקוי שמיעה. למרבה הצער, בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים נחשפים למחלה זו במידה זו או אחרת. הרפואה מבדילה בין מספר סוגים של אובדן שמיעה, לכל אחד שיטת טיפול משלו.
אבחון המחלה
במבט ראשון, אין דבר קל יותר מאשר לאבחן אדם עם ליקוי שמיעה – מספיק שהוא לא שומע טוב. אבל בהחלט ייתכן שהסיבה לכך הייתה פקק גופרית בנאלי, שחסם את תעלת השמע והפחית את מוליכות הקול. ומיד לאחר הסרתו, השמיעה משוחזרת במלואה. אם פקק הגופרית צפוף ומושב עמוק, רק רופא יכול לזהות ולהסיר אותו ללא סיכון לפגיעה באוזן.
לכן, כאשר עוסקים בתלונות על שמיעה לקויה, קודם כל מבצעים בדיקה יסודית של אוזנו של המטופל. אם לא נמצא פקק גופרית, מתבצעת בדיקת מזלג, שעוזרת לברר אם האדם יכול לקבוע נכון מאיזה צד מגיע הצליל. וגם מה שהוא מרגיש יותר טוב - צליל או רטט. אובדן שמיעה דו צדדי פירושו שאדם מתקשה לשמוע בשתי האוזניים. כאשר הוא חד צדדי, אחד האיברים בריא לחלוטין.
לאחר מכן מתבצעת אודיומטריית סף - נקבע טווח התדרים בו המטופל שומע או אינו שומע צלילים. והבדיקה הסופית – מדידת עכבה – הרופא מגלה אילו חלקים במכשיר השמיעה מושפעים מהמחלה, האם יש מים באוזן ו/או תהליכים דלקתיים פעילים.
לאחר מחקר, הרופא יכול לאבחן בביטחון אובדן שמיעה, סוגי ודרגת המחלה, ורק אז לרשום את הטיפול המתאים.
סוגי אובדן שמיעה
סוגי אובדן השמיעה מסווגים לפי שני פרמטרים עיקריים: סימני הנזק לאוזניים ואופן רכישת המחלה. בהתאם לחלקי האוזן שניזוקו, ניתן לאבחן את הדברים הבאים:
אובדן שמיעה תחושתי-עצבי - הנובע מפציעות או מחלות של האוזן הפנימית (שבלול). לרוב זו תוצאה של סיבוכים לאחר מחלות קשות, תוצאה של נטילת אנטיביוטיקה חזקה, או אחד מהתסמינים של התפתחות גידול במוח. עם מחלה זו, התפיסה הנורמלית של הקול מופרעת, וגם אם סף הרגישות עובר מעט, מתרחש כאב חד וחמור.- אובדן שמיעה מוליך מאובחן עם פציעות ומחלות של האוזן התיכונה. בעזרתו מופרעת מוליכות הקול, והוא אינו מגיע לעור התוף. לרוב, המחלה מתרחשת עם דלקת אוזן תיכונה, במיוחד כרונית ומוגלתית, otosclerosis. לעיתים הסיבה היא התקשות של עור התוף או פגיעה בעצמות העצם. זה יכול להיות חד צדדי ודו צדדי.
- אובדן שמיעה מעורב מאובחן עם נוכחות בו-זמנית של סימפטומים של אובדן שמיעה מוליך ותחושתי-עצבי. זהו הסוג הקשה ביותר של אובדן שמיעה, שכן הוא דורש טיפול מורכב וארוך טווח.
אובדן שמיעה תחושתי-עצבי - הנובע מפציעות או מחלות של האוזן הפנימית (שבלול). לרוב זו תוצאה של סיבוכים לאחר מחלות קשות, תוצאה של נטילת אנטיביוטיקה חזקה, או אחד מהתסמינים של התפתחות גידול במוח. עם מחלה זו, התפיסה הנורמלית של הקול מופרעת, וגם אם סף הרגישות עובר מעט, מתרחש כאב חד וחמור.ככל שהמחלה מתגלה מוקדם יותר ומתחילים בטיפול, כך גדלה הסבירות להחלמה מלאה. סימפטומים חריפים של אובדן שמיעה תחושתי-עצבי בולטים: אובדן שמיעה משמעותי, טינטון, סחרחורת, פגיעה בקואורדינציה של תנועות, כאב עם צלילים חדים. אם הם מופיעים תוך מספר ימים ללא סיבה נראית לעין, עליך לפנות מיד לרופא על מנת למנוע את התפתחות המחלה.
על פי שיטת רכישת המחלה, ישנם:
- אובדן שמיעה מולד - כאשר ילד כבר נולד עם אובדן שמיעה חלקי או מלא. אובדן שמיעה כזה עובר בתורשה או מתפתח בעובר עקב חריגות במהלך ההריון או נטילת אנטיביוטיקה בשלבים הראשונים.
- נרכש - מתפתח באדם בריא בהשפעת גורמים חיצוניים או פנימיים: תנאים סביבתיים שליליים, פציעות, מחלות עבר, תרופות וכו'. סוג זה של אובדן שמיעה הוא הטוב ביותר לטפל בשלבים המוקדמים.
- אובדן שמיעה סנילי - מתפתח כתוצאה משינויים בלתי הפיכים הקשורים לגיל. אי אפשר לרפא אותה לחלוטין, אבל הרפואה המודרנית מסוגלת בהחלט להאט את התפתחות המחלה. ניתן לפצות על אובדן שמיעה סנילי בעזרת מכשירי שמיעה חדישים.
עם ליקוי שמיעה חזק, אדם אף זוכה לקבוצת מוגבלות, מכיוון שאינו יכול לנהל חיים נורמליים - קשה לו לתקשר עם אחרים, לנווט ברחוב ולבצע סוגים מסוימים של עבודה.
אם אובדן השמיעה החושי-עצבי הוא דו-צדדי ומשמעותי, ניתוח עשוי להועיל. אבל זו התערבות רצינית ורק רופא מוסמך יכול לקבל החלטה לגבי כדאיותה.
אמצעי מניעה
אובדן שמיעה הוא מחלה רצינית ומתקדמת למדי, שיכולה להוביל בסופו של דבר לאובדן שמיעה מוחלט. לכן, אם אתה מבחין באובדן שמיעה מתמשך פתאומי, עדיף לפנות מיד לרופא.
בנוסף, בחיי היומיום, כדאי לנקוט באמצעי מניעה פשוטים המפחיתים באופן משמעותי את הסיכון לפתח את המחלה:
- להימנע מהיפותרמיה ממושכת של הגוף והאוזניים;
- להימנע מטיוטות ורוחות חזקות;
- נסה לא להיות בחדר עם צלילים חזקים מאוד במשך זמן רב;
- אין להפעיל מחלות ויראליות וזיהומיות כלשהן;
- אל תקשיב למוזיקה בקול רם מדי דרך אוזניות;
- אין ליטול אנטיביוטיקה ללא מרשם רופא ואל תחרוג מהמינון שנקבע;
- עקבו בקפידה אחר כללי ההיגיינה האישית ונקו את האוזניים בקביעות.
גורם סיכון נוסף הוא שימוש בסמים ובמינונים גדולים של אלכוהול. מחלות קשות המועברות במגע מיני עלולות לגרום גם לסיבוכים באוזניים. לכן, המניעה הטובה ביותר היא אורח חיים בריא והליכה לרופא עם הסימנים הראשונים של פתולוגיית שמיעה.
