קרדיולוגיה

הכל על "Meksidol": הוראות שימוש, טפסי שחרור, תכונות קבלה ואנלוגים

מערכת העצבים היא אחד המבנים הרגישים ביותר של גוף האדם, המגיב לשינויים בתנאים מטבוליים. טיפול מורכב בפתולוגיות כאלה דורש מינוי כספים לנרמל את חילוף החומרים ברמה התאית. הוראות השימוש ב"מקסידול" (תרופה ביתית) מגדירות מגוון רחב של השפעות פרמקולוגיות, הקובעות את השימוש בתרופה לטיפול במחלות בנוירולוגיה, קרדיולוגיה, רפואת עיניים ותחומים רפואיים נוספים.

הוראות שימוש ב"מקסידול"

"מקסידול" היא תרופה השייכת לקבוצה הפרמקולוגית של נוגדי היפוקס, נוגדי חמצון. המרכיב הפעיל של הסוכן, 2-ethyl-6-methyl-3-hydroxypyridine succinate, שייך לנגזרות של אלכוהולים רב-הידריים ארומטיים ומיוצג על ידי אבקה לבנה שמתמוססת במים.

הוראות השימוש ב"Mesquidol" מדגישות את התכונות הפרמקולוגיות העיקריות של התרופה, המוצגות בטבלה.

האפקטמנגנון פיתוח
אנטי היפוקסיבמצבים של ריכוז מופחת של חמצן בדם, הוא מעכב את תהליכי החמצון הבלתי שלם. היעדר סינתזה של מוצרים מחומצנים מפחית את סימני היפוקסיה, מגביר את עמידות הגוף לרעב בחמצן.
מייצב ממברנהעל ידי פעולה על מבני הפוספוליפידים של דופן התא: מגבירה את פעילות האנזימים, את רגישות קולטני השטח ואת מערכת ההובלה (ערוצים למעבר חומרי הזנה ויונים).
נוגד חמצוןהוא מעכב חמצון שומנים בתנאים אנאירוביים, מפעיל את מערכת ניצול החמצן (בעיקר עקב גלוטתיון).
נוירופרוטקטיבי ("הגנה על רקמת עצב")יש לציין פעילות סלקטיבית של התרופה על תאי מוח בתהליך של התחדשות לאחר פציעות איסכמיות או טראומטיות.
נוטרופימגביר את היכולות הקוגניטיביות של האדם (זיכרון, קשב, דיבור) לאחר פגיעה מוחית טראומטית, שבץ מוחי ומחלות נוירולוגיות אחרות עקב:
  • שיפור שידור סינפטי של דחפים דרך נוירונים;
  • יצירת קשרים חדשים וחיזוק קשרים ישנים.
Hypolipidimicעקב ניצול נאות של שומנים בתאים בעת שימוש במקסידול, הריכוז הכולל של שומנים וכולסטרול בדם יורד (אפקט אנטי-אטרוגני);
חרדה (אנטי חרדה):ההשפעה נובעת מהשפעה על מערכת ה-GABA-ארגית עם הפעלת המתווך המעכב העיקרי - חומצה גמא-אמינו-בוטירית

"מקסידול" משמש בקרדיולוגיה כדי לשפר את התכונות הריאולוגיות של הדם: לייצב את הממברנות של אריתרוציטים, טסיות דם, להפחית את הצטברות הטסיות ולהפחית את הסיכון לפקקת.

הרכב וצורת השחרור

"Meksidol" היא תרופה ביתית של חברת "Farmasoft", שנרשמת לשימוש אוראלי וparenteral, ולכן היא קיימת בשתי צורות:

  • טבליות של 125 מ"ג (באריזות של 30 ו-50 חתיכות);
  • תמיסה באמפולות לזריקות תוך ורידי או תוך שריריות (5% - 5 מ"ל; 2% -3 מ"ל).

מאפיינים השוואתיים של הרכב התרופה מוצגים בטבלה.

טאבלטיםפִּתָרוֹן
חומר פעיל (מקסידול)125 מ"גאמפולות של 5 מ"ל - 50 מ"ג למ"ל. אמפולות של 3 מ"ל - 20 מ"ג / מ"ל.
חומרי עזר
  • חימר לבן;
  • עמילן תפוחי אדמה;
  • מתילצלולוזה;
  • חומצה סטארית;
  • טַלק;
  • סידן סטארט;
  • תאום 80;
  • טיטניום דו - חמצני
  • מים לזריקות;
  • נתרן מטה דו גופרתי
תכונות אורגנולפטיותטבליות עגולות לבנות ללא סרגלתמיסה שקופה חסרת צבע, ללא זיהומים

תכונות המינוי של טופס נפרד ומינון של התרופה תלויים בפתולוגיה הספציפית ובחומרת מצבו של המטופל.

אינדיקציות: ממה זה עוזר?

מגוון רחב של ההשפעות של "Mexidol" קובע את רשימת האינדיקציות לרישום התרופה בפועל:

  • תקופת ההחלמה של הפרעה חריפה במחזור הדם המוחי, פגיעה גולגולתית או בעמוד השדרה;
  • שבץ מוחי ואוטם מוחי;
  • אפילפסיה פוסט טראומטית;
  • טיפול מורכב בטרשת נפוצה, פרקינסוניזם;
  • דמנציה סנילי (כדי להאט את ההתקדמות);
  • ליקוי קוגניטיבי קל עד בינוני;
  • שיכרון חריף עם תרופות נוירולפטיות ("Aminazin", "Haloperidol" ואחרים);
  • פולינורופתיה (בראשית סוכרתית, טראומטית);
  • אופטלמופתיה ופתולוגיה של הקרנית לאחר התערבות לייזר;
  • גלאוקומה עם זווית פתוחה;
  • שיקום להתמכרות לאופיום, אלכוהוליזם;
  • אנצפלופתיה דיסקרקולטורית - הפרעות מטבוליות בנוירונים על רקע מחלה סומטית כללית (לדוגמה, סוכרת);
  • תסמיני גמילה חריפים;
  • מחלת רטט היא פתולוגיה תעסוקתית המאופיינת בחוסר ויסות כללי של טונוס כלי הדם.

בקרדיולוגיה "Mexidol" נקבע לחולים עם מחלת לב כלילית (CHD) ויתר לחץ דם עורקי. התרופה מגבירה את ההשפעה הטיפולית של תרופות להורדת לחץ דם ומשפרת את הרווחה הסובייקטיבית של החולים: הפחתת סחרחורת, כאבים בחלק האחורי של הראש, דפיקות לב עם הפרעות קצב.

צריכה דרך הפה

ההוראה הרשמית ל"מקסידול" בצורת טבליות מזהה רשימה של תנאים שבהם השימוש בתרופה מוצדק:

  • טיפול מורכב במחלת לב איסכמית II-III מחלקה תפקודית;
  • מחלה היפרטונית;
  • התקפי מיגרנה אצל מבוגרים;
  • דיסטוניה וגטטיבית-וסקולרית (VVD) לפי וריאנט יתר לחץ דם;
  • פגיעה קוגניטיבית בחולים הנוטלים אלכוהול במשך זמן רב;
  • שלב חוץ של שיקום חולים נוירולוגיים;
  • מניעת התקפי פאניקה בחולים עם פוביות, מצבי חרדה;
  • נדודי שינה.

הבחירה במינון יעיל נקבעת על פי המאפיינים האישיים של המטופל ועומדת על ממוצע של 250-500 מ"ג ליום. משך מהלך הטיפול בצורות הפה של "מקסידול" הוא לפחות חודשיים.

מתן תוך שרירי ותוך ורידי

מתן פרנטרלי של התרופה נקבע בבית חולים נוירופסיכיאטרי, מחלקת טיפול או קרדיולוגיה. המינון והתדירות של שימוש תוך שרירי ותוך ורידי של "מקסידול" עבור פתולוגיות שונות מוצגים בטבלה.

מַחֲלָהמינון, תדירות מתןמשך הקורס
אלכוהול חריף או שיכרון נוירולפטי (החומר מאיץ את סילוק מטבוליטים רעילים מהגוף)50-300 מ"ג ליום7-14 ימים
אנצפלופתיה פוסט טראומטית במחזור הדם100 מ"ג 2-3 פעמים ביום14 ימים
דלקת לבלב חריפה100 מ"ג 3 פעמים ביום7-10 ימים
נמק הלבלב
  • חומרה בינונית: 200 מ"ג 3 פעמים ביום;
  • צורה חמורה: 400 מ"ג 2 פעמים ביום;
  • מהלך חמור ביותר: 800 מ"ג פעם ביום
10-14 ימים
התקופה המוקדמת לאחר שבץ מוחי, פגיעה במוח או בחוט השדרה עם ליקויים קוגניטיביים, חרדה
  • היומיים הראשונים - 200-300 מ"ג פעם ביום;
  • מהיום השלישי, 100 מ"ג 3 פעמים ביום
10-14 ימים
תסמיני גמילה חריפים באלכוהוליזם100-200 מ"ג 2 פעמים ביום5-7 ימים
גלאוקומה בזווית פתוחהתוך שרירית, 100 מ"ג 3 פעמים ביום14 ימים

השימוש הפרנטרלי של "Mexidol" מוגבל לקורסים קצרים עד שבועיים (עם אנצפלופתיה - עד 4).

הוראות לשימוש ב-"Meksiprim" (אנלוגי) דורשות הפסקת התרופה תוך 2-3 ימים עם הפחתת מינון הדרגתית.התוצאה של הפסקה פתאומית של הקבלה - "תסמונת ריבאונד" עם עלייה בביטויי המחלה הבסיסית.

כללים לניהול ומתן התכשיר

יעילותו של מוצר תרופתי נקבעת על פי מידת ההתאמה של המינון ושיטת הניהול. על פי הביאור, טופס הפה נקבע לטבליה 1 2-3 פעמים ביום, נשטף עם כמות מספקת של מים נקיים, ללא קשר לצריכת המזון.

כללים לניהול פרנטרלי של "מקסידול":

  • זריקות תוך שריריות: 2-3 פעמים ביום בחלק העליון-חיצוני של הישבן;
  • מתן תוך ורידי: בולוס (לאט לאט כל המינון ללא דילול תוך 5-7 דקות), טפטוף (מהירות 40-60 טיפות לדקה).

בצריכה על בטן ריקה עלולות להופיע בחילות, אי נוחות בקיבה וירידה ברמות הסוכר בדם, לכן הרופאים ממליצים ליטול את Mexidol 30 דקות לאחר האכילה.

האם עלי לדלל את התרופה לפני מתן?

טפטוף תוך ורידי (עירוי) של "מקסידול" משמש ליצירת ריכוז יציב של מטבוליטים פעילים בפלסמת הדם (למשך עירוי - 2-3 שעות).

הממיסים הנפוצים ביותר במרפאה הם ממיסים סטנדרטיים:

  • תמיסה של 0.9% נתרן כלורי (פיזיולוגי);
  • תמיסה של 5% גלוקוז בבקבוקים של 200 ו-400 מ"ל.

למתן טפטוף, התרופה מומסת ביחס: 100 מ"ג (2 מ"ל של 5% Mexidol) - 200 מ"ל תמיסה.

שמירה על ריכוז קבוע של התרופה בדם תורמת להשפעה ארוכה יותר עם אפשרות להסתגלות הדרגתית של הגוף למצבים מטבוליים חדשים.

תופעות לוואי ותסמינים של מנת יתר

Mexidol שייך לקבוצה של נוגדי חמצון מטבוליים מרשם.

התחלת הטיפול ב-10-15% מהחולים מלווה בהתפתחות תופעות לוואי:

  • תגובות אלרגיות (פריחה מגרדת, נפיחות, אדמומיות באזור ההזרקה);
  • פה יבש;
  • בחילה;
  • אי נוחות בבטן העליונה (קיבה, תריסריון);
  • הזעה של כף היד וכפות הרגליים;
  • נוּמָה;
  • קואורדינציה לקויה (התרופה אינה מומלצת לחולים שמקצועם דורש ריכוז מתמיד של תשומת לב);
  • עלייה בקצב הלב;
  • רגישות של לחץ דם.

אם אתה חווה תגובות שליליות עקב נטילת התרופה, עליך להפסיק את השימוש ולהודיע ​​לרופא שלך.

התוויות נגד לנטילת "מקסידול":

  • תגובות אלרגיות לכל אחד ממרכיבי המוצר;
  • אי ספיקת כבד וכליות חריפה (התרופה מופרשת בעיקר בשתן);
  • ילדים מתחת לגיל 18, נשים במהלך הריון והנקה (אין נתונים קליניים על בטיחות).

במקרה של מנת יתר, יש נמנום ניכר, עיכוב התגובה, לחץ דם גבוה או נמוך, סחרחורת. טיפול בשכרות "מקסידול" - טיפול בעירוי ביחידה לטיפול נמרץ.

שימוש ב"מקסידול" לפרקינסוניזם

פרקינסוניזם (מחלת פרקינסון) היא פתולוגיה נוירולוגית המאופיינת בירידה מתקדמת במשרעת ובדיוק התנועות, שעל רקע מתפתחות רעידות (רעד) בגפיים. לרוב, המחלה מאובחנת אצל קשישים (מעל גיל 55).

הבסיס המורפולוגי של המחלה קשור להפרה של הסינתזה של דופמין ב-substantia nigra של המוח, מתווך של דחפים עצביים. טיפול סטנדרטי לפתולוגיה כרוך בשימוש בטיפול תחליפי עם מבשרים פעילים של החומר.

שימוש ארוך טווח בתרופות כאלה מקדם הפרעות מטבוליות בנוירונים, המתבטאות בסינתזה של רדיקלים חופשיים ובפגיעה בממברנת התא. גישה משולבת באמצעות נוגדי היפוקס משפיעה בנוסף על מבנים היקפיים ומשפרת את חילוף החומרים במוח.

מחקרים קליניים באמצעות "Mexidol" בטיפול במחלת פרקינסון ציינו:

  • עלייה במהירות הדחף לאורך העצב (במהלך המחקר על electroneuromyograph);
  • ירידה בביטויי הרעד (תנודות) ועלייה בטווחי התנועה;
  • עלייה ביעילות והאפשרות להפחית את המינון של תרופות אנטי-פרקינסוניות בסיסיות (מתואר בדוגמה של "Cyclodol");
  • ירידה בחומרת התסמינים (חוסר יציבות בהליכה, רעד בידיים, נוקשות בתנועות) בסולם Hen-Yar;
  • עלייה בריכוז המוצרים המטבוליים של דופמין בדם (תוצאות מחקר ניסיוני של המרכז למחלות חוץ-פירמידליות).

כחלק מטיפול מורכב, "מקסידול" מומלץ לחולים במחלת פרקינסון במינון של 200-400 מ"ג ליום בצורת טפטפת (4-8 מ"ל של תמיסה של 5% מהתרופה עבור 250-300 מ"ל של מי מלח).

תכונות של יישום בלחץ נמוך

ירידה בלחץ הדם בזמן נטילת "מקסידול" נובעת מסינתזה מוגברת והצטברות של פפטיד נטריאורטי, המעודד הפרשת מלחי נתרן ומים מהגוף (אפקט משתן).

השפעת תת לחץ דם מתונה של התרופה דורשת שימוש זהיר בחולים עם שיעורים נמוכים:

  • בערכים של 110 / 70-90 / 60 - מותר ליטול מינון סטנדרטי של "מקסידול";
  • פחות מ-90/60 - נדרש ייעוץ מומחה לגבי כדאיות רישום הסוכן, הצורך בתיקון לחץ.

במקרה של תת לחץ דם קל, "Mexidol" מומלץ בגלל יכולתו לנרמל את העצבות הווגטטיבית של דופן כלי הדם ולהעלות את האינדיקטורים לערכים אופטימליים.

אינטראקציה בין תרופתית: התרופה משפרת את ההשפעה של תרופות להורדת לחץ דם (חוסמי בטא, משתנים), ולכן היא נקבעת בזהירות בחולים עם יתר לחץ דם קל.

באיזו תדירות ניתן לחזור על מהלך הטיפול?

"מקסידול" היא תרופה המשמשת לשיפור התהליכים המערכתיים של חילוף החומרים התאי. מומחים ממליצים לקחת את התרופה באופן קבוע, בקורסים קצרים או בינוניים:

  • 10-14 ימים - כל חודשיים;
  • 6 שבועות - כל 6-12 חודשים.

השימוש ב"מקסידול" אסור כל הזמן עקב התמכרות וירידה ביעילות התרופה. לתיקון ארוך טווח של תהליכי תחמוצת בגוף בזמן ההפסקה, מומלץ להשתמש באמצעים אחרים.

אנלוגים ותחליפים ביתיים

היצרן המקומי מציע למטופלים מגוון אנלוגים - מוצרים שונים בשם ובעלות: "Mexiprim", "Neurox", "Astrox", "Mexifin", "Neurocard", "Proinin".

טיפול מורכב בבית החולים של מרפאת מחלות נוירולוגיות וקרדיווסקולריות מלווה בשימוש בנוגדי חמצון ובאמצעים נוספים המשפרים את חילוף החומרים.

התרופות המשמשות ביותר בפרקטיקה הקלינית:

  • nootropics (לשיפור היכולות הקוגניטיביות, האצת תהליכים מטבוליים במוח): Piracetam, Pantogam, Bifren, Noofen, Cerebrolysin;
  • "Actovegin" הוא תמצית יבשה של דם עגלים, המגבירה את עמידות הרקמות להיפוקסיה, משפרת תהליכים מטבוליים, מאיץ את הריפוי של כיבים ופצעים;
  • "מידוקלם" - תרופה המשמשת בנוירולוגיה לטיפול במחלות בעלות טונוס שרירים מוגבר (טרשת נפוצה, פרקינסוניזם), התכווצויות לאחר ניתוח וטראומטיות;
  • "מלדוניום" ("מילדרונט") הוא חומר מטבולי אוניברסלי המשמש בקרדיולוגיה לשיקום שריר הלב לאחר התקף לב;
  • תכשירי ויטמינים בעלי השפעות נוגדות חמצון ונוירו-הגנה: Milgamma (קומפלקס קבוצה B), Aevit (A + E).

הפרעות וגטטיביות הנגרמות על ידי דחיסה של שורשי העצבים באוסטאוכונדרוזיס דורשות טיפול מורכב:

  • משתנים ("פורוסמיד");
  • תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (Voltaren, Diclofenac);
  • מרפי שרירים - להרפיית השרירים העוויתיים של הגב ("מידוקלם", "בקלופן").

כדי להקל על כאבי ראש, הרופאים ממליצים על תרופות בעלות יעילות מוכחת - "Spazmalgon", "Ibuprofen".

מסקנות

"מקסידול" היא תרופה מקבוצת התרופות הנוטרופיות נוגדות החמצון, הנמצאת בשימוש נרחב בפרקטיקה של רופאים לטיפול מורכב בהפרעות חריפות וכרוניות. גישה מוסמכת לרישום, בדיקת תאימות לתרופות אחרות היא המפתח ליעילות הטיפול. אין בסיס ראיות למונותרפיה עם "Mexidol", לכן, שימוש עצמאי בתרופה למחלות נוירולוגיות מאובחנות מלווה בסיכון להתקדמות פתולוגית, להחמרת הפרוגנוזה לחיי המטופל.