אנטיביוטיקה לסינוסיטיס – אנחנו מטופלים נכון

על פי הסטטיסטיקה הרפואית, סינוסיטיס הוא אחד מסוגי המחלות הנפוצים ביותר. סינוסיטיס חריפה מופיעה לעתים קרובות על רקע טיפול לא תקין ב-ARVI והיא סוג של סיבוך. מחלה זו משפיעה על ילדים ומבוגרים כאחד.

סינוסיטיס כרונית תופסת עמדה מובילה בין שאר המחלות מהסוג הכרוני ומופיעה ב-146 אנשים מתוך 1000. ההערכה היא כי עד 15 אחוז מהמבוגרים ועד 5 אחוז מהילדים סובלים מסוג כלשהו של סינוסיטיס.

חומרת הסינוסיטיס

לפני טיפול במחלה כזו, יש צורך לקבוע את חומרתה. סינוסיטיס יכול להופיע בשלוש צורות:

1. עם סינוסיטיס קל, גודש באף הוא ציין, ריר נוצר, אשר נכנס oropharynx. במקרה זה, טמפרטורת הגוף של המטופל עשויה לעלות לערכים תת-חוםיים (ככלל, לא יותר מ-37.5 מעלות). התסמינים הנלווים הם הבאים: ירידה בחוש הריח, כאבי ראש חוזרים, חולשה כללית.
2. סינוסיטיס מתון מאופיינת בהפרשה מוגלתית מהאף. טמפרטורת הגוף מוגברת גם היא (לא יותר מ-38 מעלות). בעת מישוש (מרגיש) את אזור הפנים של הסינוסים, המטופל מבחין בתחושות כואבות. כמו עם צורה קלה, חדות הריח עלולה להיות מופחתת, יתכן כאב ראש המקרין לשיני הלסת העליונה.
3. קשה לטפל בסינוסיטיס חמור. טמפרטורת הגוף של המטופל עולה על ערכי תת-חום (יותר מ-38 מעלות). בנוסף לגודש חמור באף, כאבי ראש והפרשות מוגלתיות, מאובחן אובדן ריח מוחלט. במקרים מסוימים, מופיעים סיבוכים תוך גולגולתיים חמורים. זה יכול להיות דלקת קרום המוח, אוסטאומיאליטיס, פוליפים וכן הלאה.

יַחַס

המשימה המרכזית של קורס הטיפול הרפואי בסינוסיטיס היא לחסל לחלוטין את מוקדי הזיהום, הגורמים לשינויים פתולוגיים בסינוסים הפאר-אנזאליים. אנטיביוטיקה לסינוסיטיס פועלת ישירות על הפתוגן ומפחיתה את הסיכון לסיבוכים. ככלל, תרופות מסוג זה נקבעות לטיפול בצורות חריפות של המחלה או במקרה של הישנות. לכן, מהלך הקבלה לא צריך להיות פחות מ-14 ימים. באשר לצורה הכרונית של סינוסיטיס, במקרה זה, טיפול אנטיביוטי הוא כלי נוסף.

אם נעשה שימוש בטיפול אנטיביוטי, יש להמשיך את התרופה למשך 7 ימים נוספים לאחר שחלפו התסמינים. זה יבטיח כי מוקדי הזיהום מדוכאים לחלוטין, ואף פתוגן אחד לא נשאר בגוף. אחרת, ניתן לצפות להישנות.

אנטיביוטיקה לסינוסיטיס במבוגרים עשויה שלא לשפר את המצב. אם לאחר 4-5 ימים לא נצפתה השפעה חיובית, נקבעת אנטיביוטיקה מסוג אחר או מקבוצה אחרת. הכל יהיה תלוי בעמידות - רמת העמידות של מיקרואורגניזמים פתוגניים לחומרים הפעילים של התרופה.

כדי לקבוע איזו אנטיביוטיקה יש ליטול עבור סינוסיטיס בכל מקרה, עליך להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון. אתה לא צריך להתנסות בבריאות שלך ובטיפול עצמי.

אנטיביוטיקה היא תרופות חזקות בעלות השפעה חזקה על הגוף. לכן יש להצדיק את השימוש בהם.

קבוצות אנטיביוטיות

אנטיביוטיקה היא תרופות טבעיות או סינטטיות למחצה. הם הורסים חיידקים או מאטים באופן משמעותי את הצמיחה והרבייה שלהם. המאפיינים וסוג החשיפה שלהם יהיו תלויים לחלוטין במבנה הכימי שלהם. בהתאם לכך, כל הסוכנים האנטיבקטריאליים מחולקים לקבוצות הבאות:

1. פניצילינים משמשים לרוב בטיפול בסוגים כאלה של סינוסיטיס כמו סינוסיטיס חזיתית וסינוסיטיס. זהו סוג טוב מאוד של אנטיביוטיקה מכיוון שהוא מאוד סלקטיבי. במילים אחרות, הוא פועל באופן מקומי רק באתר הזיהום ואינו משפיע על הגוף כולו. ככלל, עבור סינוסיטיס, "Ampicillin", "Azlocillin" ו "Amoxicillin" נקבעים. תרופות כאלה הורסות את דפנות התא של חיידקים פתוגניים ובכך מפחיתות משמעותית את פעילותם.
2. צפלוספורינים במבנה הכימי שלהם דומים מאוד לקבוצה הקודמת. היתרון המרכזי שלהם הוא היכולת להילחם בחיידקים שאינם רגישים לפניצילינים. כיום, cephalosporins של שלושה דורות משמשים באופן פעיל עבור סינוסיטיס. הדור הראשון הוא Cefazolin, השני הוא Cefalexin והשלישי הוא Ceftriaxone, Cefotaxime. לרוב משתמשים באנטיביוטיקה משני הדורות הראשונים לטיפול במחלה כזו.
3. מקרולידים הם אנטיביוטיקה שנרשמת גם לסינוסיטיס. הם חוסמים מבנים חיידקיים שמייצרים חלבונים. כתוצאה מכך, וירוסים מפסיקים להתרבות ומתים. תרופות כאלה בטוחות לגוף. לכן, מאפיין אופייני לקבוצת תרופות זו הוא האפשרות של שימוש לטווח ארוך.
4. טטרציקלינים דומים בהשפעתם למקרולידים, אך יש להם סלקטיביות נמוכה יותר. מסיבה זו, השימוש בהם לטווח ארוך אינו מומלץ, מכיוון שהם עוצרים את סינתזת החלבון לא רק בתאי הנגיפים, אלא גם בתאי הגוף. אנטיביוטיקה של קבוצה זו בדרך כלל אינה נרשמה לטיפול בסינוסיטיס. במקרים מסוימים (לפי הנחיות רופא), ניתן להשתמש במשחת טטרציקלין לטיפול ברירית האף.
5. לאמינוגליקוזידים ולכלורמפניקול יש מגוון רחב למדי של השפעות על הגוף. השימוש בהם מתאים רק כאשר מתגלים תהליכים פתולוגיים זיהומיים בו זמנית במספר איברים. תרופות אלו רעילות ועלולות להיות להן תופעות לוואי כגון נזק לכליות ולכבד. לכן, הם אינם משמשים לסינוסיטיס.

התוויות נגד ותופעות לוואי

לא תמיד עדיף לטפל בסינוסיטיס באנטיביוטיקה. זה חל על אותם מקרים שבהם המחלה נגרמת על ידי פתוגן פטרייתי או אלרגי. בנוסף, אל תשכח התוויות נגד.

קחו, למשל, את הקבוצה הראשונה הכוללת פניצילינים. אם למטופל יש רגישות יתר לחומרים כאלה או למחלות אלרגיות, אין להשתמש בהם. בנוסף, יש לזרוק אותם כאשר:

• כאב גרון מונוציטי;
• תפקוד לקוי של הכליות והכבד;
• פתולוגיות מעיים מהסוג הכרוני;
• לוקמיה לימפוציטית;
• הנקה.

יש להימנע מאנטיביוטיקה במהלך ההריון. זה יכול להזיק לתינוק ולהשפיע לרעה על התפתחות תוך רחמית. לדוגמה, יש להשתמש ב"אוגמנטין" ובפניצילינים אחרים רק לאחר 3-4 חודשי הריון (מחצית שנייה) ורק כאשר יש צורך מוחלט.

בכל הנוגע לתופעות הלוואי של אנטיביוטיקה, כולן ידועות. קודם כל, אנחנו מדברים על ההשפעה השלילית על המיקרופלורה של המעיים. בנוסף, תרופות כאלה מעכבות או משמידות לחלוטין חיידקים המועילים לגוף. כתוצאה מכך, החסינות מופחתת באופן ניכר.

טיפול בסינוסיטיס באנטיביוטיקה יכול להוביל לתופעות הלוואי הבאות:

• פַּטֶרֶת הַעוֹר;
• כְּאֵב רֹאשׁ;
• כאבי פרקים ושרירים;
• בחילה;
• שִׁלשׁוּל;
• לְהַקִיא;
• דַלֶקֶת הָעוֹר;
• הפרה של תחושות טעם;
• שינויים בהרכב הדם וכן הלאה.

בניגוד לפניצילינים, לאנטיביוטיקה מקרולידים יש בהחלט פחות תופעות לוואי. כדי לשמור על הגוף שלך, אל תהססו לשאול את הרופא שאלות.

קרא בעיון את ההוראות, כי יעילות הטיפול ובריאותך תלויים בכך. יש להקפיד במיוחד על אנטיביוטיקה מקבוצת האמינוגליקוזידים. אלו הן תרופות חזקות מאוד שיכולות להוביל לסיבוכים מרובים.

טעויות אפשריות

בחירה לא נכונה של תרופה היא טעות אופיינית. זה קורה כאשר סוג הפתוגן הפתולוגי וספקטרום החשיפה לאנטיביוטיקה אינם נלקחים בחשבון. לדוגמה, לא ניתן לרשום "Lincomycin" כדי להילחם בסינוסיטיס. חיידקים פתוגניים אינם רגישים גם לג'נטמיצין ואוקסצילין. מומלץ להשתמש ב-"Ciprofloxacin" רק לטיפול בצורות מסובכות של סינוסיטיס.

טעות נפוצה נוספת היא הדרך השגויה של מתן התרופה לגוף. כן, וזה, למרבה הצער, עדיין קורה היום. אם הטיפול מתבצע על בסיס אשפוז (כלומר, מחוץ למוסד הרפואי), אין לתת אנטיביוטיקה לסינוסיטיס תוך שרירית. יש לקחת תרופות דרך הפה כבסיס. בנוסף, יש צורך לעבור לאנטיביוטיקה דרך הפה כאשר מצבו של החולה משתפר ודלקת הסינוסים הופכת לצורה פחות חמורה (מה שנקרא צעד תרפיה).

בחירה במינון שגוי (פחות מהרגיל ברוב המקרים) היא טעות נפוצה. בנוסף, משטר המינון של התרופה עלול להיות מופרע כאשר תדירות השימוש באנטיביוטיקה אינה נצפית.

אל תשכחו לקחת בחשבון גם את זמני הארוחות. לדוגמה, "אזיטרמיצין" ו"אמפיצילין" יש לצרוך מיד לפני הארוחות (שעה).

מתי אין צורך באנטיביוטיקה?

יש לציין כי אנטיביוטיקה נקבעת רק למחלות ממקור חיידקי. אם נגיפי שפעת או הצטננות הם הגורם העיקרי לסינוסיטיס, השימוש בהם לא יהיה יעיל. בנוסף, אתה צריך להפסיק לקחת תרופות כאלה עבור סוגים פטרייתיים ואלרגיים של סינוסיטיס. יש לזכור תמיד שצריכה לא נכונה או בלתי סבירה של אנטיביוטיקה תורמת להידרדרות התמונה הקלינית ומובילה להופעת סיבוכים. תרופות אלו אינן מומלצות לסוגים הבאים של סינוסיטיס:

• סינוסיטיס ויראלית;
• סינוסיטיס כביטוי לאלרגיות;
• סינוסיטיס כרוני (אם נגרמת על ידי זיהום פטרייתי);
• סינוסיטיס קל (שאיפות רגילות ושטיפה מספיקות).

בכל מקרה, אנו לא ממליצים לך לבחור אנטיביוטיקה לסינוסיטיס שלך בעצמך. זה לא מקרה שבו טיפול עצמי עשוי להיות מוצדק. יש לטפל במחלה זו רק בהנחיית רופא. גישה זו תחסוך ממך את הסיכון לסיבוכים ותעזור לך לחזור במהירות לחיים מלאים ובריאים.