מחלות אוזניים

טיפול באובדן שמיעה חושי-עצבי

למרבה הצער, בעיות שמיעה נפוצות יותר ויותר לא רק אצל מבוגרים, אלא גם אצל תינוקות. ואם השכיחות ביותר בילדים הן צורות מולדות ותורשתיות של המחלה, אז מבוגרים מתייחסים בדרך כלל לאובדן שמיעה נרכש שנגרם ממגוון סיבות. השאלה הראשונה שנשאל הרופא היא האם ניתן לשחזר את השמיעה עם ירידה בשמיעה. התשובה לכך תלויה הן בסיבות והן בסוג המחלה.

אובדן שמיעה מוליך

התשובה לשאלה כיצד לשחזר את השמיעה עם אובדן שמיעה מסוג מוליך תלויה ישירות בסיבות שגרמו למחלה. העיקרי שבהם הוא נזק או חוסר התפתחות של אחד האיברים של מערכת מוליכת הקול:

  • חסימה של תעלת האוזן;
  • קרע בעור התוף;
  • הצטברות נוזלים באוזן התיכונה;
  • תהליכים דלקתיים חריפים.

הגורם השכיח ביותר למחלה הוא פקק גופרית, לאחר הסרתו השמיעה משוחזרת מיד. אם אובדן השמיעה התפתח עקב דלקת אוזן תיכונה חריפה או מוגלתית, קורס של טיפול אנטיביוטי ושאיבת המוגלה והנוזלים שהצטברו עוזרים היטב.

האם ניתן לרפא אובדן שמיעה מוליך? זה תלוי רק אם המחלה מולדת או נרכשת. מחלה נרכשת ברוב המקרים בשלבים המוקדמים היא די קלה לטיפול. במקרה של אובדן שמיעה מולד או תורשתי, לרוב נדרש ניתוח.

אובדן שמיעה חושי-עצבי

הטיפול באובדן שמיעה חושי-עצבי בשלב הראשוני הוא בדרך כלל שמרני. עם סוג זה של מחלה, תפיסת הקול של החולה נפגעת, מה שקורה כאשר האוזן הפנימית או התיכונה, קצות עצב האוזן או האזור במוח האחראי לתפיסת הקול מושפעים. לאחר הבדיקה הראשונית, הרופא קובע את הגורמים למחלה וקובע אילו תרופות לטיפול בירידה בשמיעה.

חשוב כאן מאוד לנקוט יחס אחראי לבחירת האנטיביוטיקה. מצד אחד, יש צורך לעצור תהליכים דלקתיים, שהם לרוב אחד הגורמים העיקריים למחלה. מצד שני, רוב האנטיביוטיקה היא תרופות אוטוטוקסיות, והן יכולות רק להחמיר את המצב.

לפרוצדורות פיזיותרפיות, כגון אלקטרופורזה, אולטרסאונד, טיפול בדיקור סיני, יש השפעה חיובית מאוד על שיקום השמיעה באובדן שמיעה חושי-עצבי. אם המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, טיפול נמרץ יכול לעצור או לרסן משמעותית את התקדמותה. אחת הטכניקות המודרניות ביותר היא הקרנת דם בלייזר, הרוויה אותו בנוגדי חמצון ומשפרת את החסינות.

טיפול בליקוי שמיעה חושי-עצבי כרוני אינו מייצר תוצאות מוחשיות. עם זאת, עם אבחנה כזו, יש צורך לחזור על הקורס המניעתי של הטיפול 1-2 פעמים בשנה. זה ימנע את המעבר של המחלה לשלב הבא. אם לא מטפלים באובדן שמיעה חושי-עצבי, עלולה להתרחש חירשות מוחלטת.

אובדן שמיעה סנילי

לרוב, קשישים פונים לרופאים עם תלונות על כך שהאוזניים כבדות שמיעה - מה לעשות? למרבה הצער, לא ניתן לטפל באובדן שמיעה סנילי. זה נגרם על ידי שינויים ניווניים ברקמות האוזן, המובילים לאובדן שמיעה. הרפואה המודרנית אפילו לא מסוגלת להאט משמעותית את התהליך הזה. לכן, הדבר היחיד שנותר הוא פיצוי שמיעה במכשירים אקוסטיים.

אבוי, אובדן שמיעה סנילי הולך ונעשה צעיר יותר. אם קודם לכן אנשים סבלו מאובדן שמיעה משמעותי לאחר 65-70 שנים, כעת המחלה מתחילה כמעט עשור קודם לכן. עם זאת, אם אתה מתחיל לנקוט באמצעי מניעה בזמן, אתה יכול למנוע ולדחות משמעותית את הופעת המחלה. נחוץ:

  • להגן על האוזניים והגוף מפני היפותרמיה;
  • ללבוש כובע במזג אוויר קר וסוער;
  • זה הכרחי לרפא לחלוטין מחלות ויראליות וזיהומיות;
  • לראות רופא עם הסימן הראשון לאובדן שמיעה;
  • אל תקשיב למוזיקה ולטלוויזיה דרך אוזניות בווליום גבוה;
  • שירה, נגינה בכלי נגינה.

מכיוון שהטיפול לרוב אינו יעיל בקרב אנשים מבוגרים עם ליקוי שמיעה, קל יותר למנוע את הבעיה מאשר לפתור אותה. זה אומר שצריך לדאוג למניעה בגיל צעיר.

התערבות כירורגית

התערבות כירורגית נותרה הדרך היחידה לשחזר את השמיעה במקרה של אובדן שמיעה, אם שיטות טיפול אחרות לא הניבו תוצאות משמעותיות. הניתוחים יעילים לכל סוג של אובדן שמיעה, אך משמשים רק כמוצא אחרון. עזרת המנתח דרושה עבור:

  • אוטוסקלרוזיס;
  • פציעות באוזן ובגולגולת;
  • נזק לאיבר של קורטי;
  • קרע בעור התוף.

בשלב 3-4 של המחלה, כאשר מכשיר השמיעה אינו מסוגל עוד לפצות על אובדן השמיעה, בהיעדר התוויות רפואיות, מתבצעות פעולות השתלה. ולפעמים בדרך זו ניתן לשפר משמעותית את השמיעה.

טיפול ביתי

כיצד לטפל באובדן שמיעה בבית, על הרופא להחליט גם. וזה לא קשור לתרופות עצמיות. גם אם מישהו קרוב אליכם מייעץ כיצד להחזיר לכם את השמיעה, ייתכן ששיטות מוכחות לא יעבדו במקרה שלכם. יש להשתמש בתרופות עממיות רק כחלק מטיפול מורכב ובוודאי לא בשלב החריף של המחלה.

לכן, אחרי הכל, הדבר הראשון שצריך לעשות אם האוזן כבדת שמיעה הוא לבקר רופא ולעבור אבחון מוסמך. הדרך האמינה היחידה לטפל באובדן שמיעה בבית היא לעקוב בקפדנות אחר כל המלצות הרופא. האוזן האנושית היא מערכת אקוסטית מורכבת שאמורה להיות מטופלת רק על ידי מומחה מנוסה. אחרת, התוצאה העצובה ביותר של תרופות עצמיות יכולה להיות חירשות מוחלטת.