המהלך האסימפטומטי של הפרעות במנגנון המסתם בילדות ובגיל ההתבגרות הוא גורם שכיח לסיבוכים במהלך פעילות גופנית. צניחת מסתם מיטרלי (MVP) היא אחת הפתולוגיות השכיחות ביותר המופיעות ב-3-5% מאוכלוסיית הילדים. הצורך באבחון מוקדם מאפשר לך לשלוט על מהלך הפתולוגיה. בנוסף, גילוי מוקדם של צניחה מקדם שינוי באורח החיים על מנת למנוע התקדמות המחלה והתרחשות של השלכות לא רצויות.
צניחת מסתם מיטרלי בילדים ובני נוער: מה זה ולמה זה מופיע?
המצע המורפולוגי של MVP הוא הסחה של עלון מסתם מיטרלי אחד (או שניים) לתוך חלל פרוזדור שמאל בסוף הסיסטולה (שלב התכווצות החדר).
בדרך כלל, במהלך הדיאסטולה, הדם זורם מהאטריום לחדרים דרך הפתח הפרוזדורי הפתוח. לאחר מכן, דשי השסתום נסגרים בחוזקה, ועם התכווצות החדרים, הדם נדחק לתוך הכלים הגדולים. כאשר מתרחש זרם הפוך (לתוך הפרוזדורים), מתפתחת רגורגיטציה, שהיא אחת הסיבות לעיצוב הגיאומטרי של הלב.
צניחת מסתם מיטרלי בילדים היא פתולוגיה שלרוב אינה גורמת לתלונות והיא תופעה שמתגלית במהלך ההאזנה. הסיבות לאנומליה אינן מובנות במלואן. הגורמים הפתוגנטיים העיקריים הם:
דיספלזיה של רקמת חיבור לא מובחנת (אנומליות מולדות של אנזימים האחראים ליצירת קולגן, אלסטן ומולקולות אחרות);
- פתולוגיות מולדות של רקמת חיבור: תסמונת Ellers-Danlos, Marfan, Stickler, Williams syndrome, nodular periarteritis.
אבחון הפרות נובע לרוב מאיכות התצפית המרפאה על אוכלוסיית הילדים. בנוסף, הופעת תסמינים קליניים קשורה לתקופות קריטיות של התפתחות:
- מלידה עד שנה - בתקופה קצרה של 12 חודשים, משקלו של הילד משלש את עצמו והתפתחות האיברים והרקמות נמשכת. במערכת הלב וכלי הדם מתרחשים שינויים עקב הכללת מעגל קטן של מחזור הדם (כלי ריאה). לכן, פגים, כמו גם אלו שנולדו מנשים הרות עם רעלת הריון חמורה, מפתחים תסמינים קליניים במקרה של אי ספיקת מסתם מיטרלי;
- 5-8 שנים - קפיצת הצמיחה הראשונה. התפתחות שרירי השלד ומערכת השרירים והשלד מתרחשת מהר יותר מהתהליכים באיברים הפנימיים. עקב הפער, רקמת החיבור "נמתחת", כולל בלב, מתפתחות דיספלזיה ו-MVP. בנוסף, ילדים בגיל זה מתחילים לעסוק לראשונה בפעילות גופנית במינון עם פעילות דינמית גבוהה, המלווה בעומס יתר של המודינמיקה לבבית;
- 11-15 שנים - קפיצת הצמיחה השנייה. בתקופה זו, יחד עם צמיחת העצמות והשרירים הארוכות, מתרחש שינוי חד ברמות ההורמונליות, וכתוצאה מכך העומס על מערכת הלב וכלי הדם גדל.
תסמינים של המחלה בקבוצת הגיל הצעירה
אבחון MVP בילדים מתחת לגיל 3 מתבצע בעיקר בפיקוח רופא משפחה. הופעת התלונות קשורה לרוב לפעילות גופנית או פסיכו-רגשית גבוהה.
פעילות גופנית לתינוקות בשנה הראשונה לחייהם נחשבת כהנקה או בכי. סימנים להפרעות במערכת הלב וכלי הדם: קוצר נשימה, אדמומיות או ציאנוזה (ציאנוזה) של העור, נפיחות בכנפי האף או שאיפה רועשת.
התלונה השכיחה ביותר בצניחת מסתם מיטרלי בגיל ההתבגרות היא כאב לא ספציפי ("דקירות", "לוחצות" או "כואבות") בצד שמאל של בית החזה. הם מאופיינים בהיעדר הקרנה ונמשכים בין 5 ל-20 דקות.
לרוב, כאב מתרחש בריצה או עלייה מהירה במדרגות ומלווה במצב רוח לא יציב, הזעה וגפיים קרות. רופאים מקשרים את הופעת הסימפטום הזה עם פעילות מוגברת של החלק הסימפטי של מערכת העצבים האוטונומית (שחרור מוגבר של קטכולמין מקדם כלי דם ודרישת חמצן מוגברת של שריר הלב).
התסמינים העיקריים המתרחשים בילדים עם MVP הם:
אי יציבות נוירו-סירקולטורית, המתבטאת בשינויים בלחץ הדם (עלייה וירידה לסירוגין);
- טכיקרדיה לא פרופורציונלית (דפיקות לב) במהלך מאמץ פיזי או מצוקה רגשית קשה;
- פעימה מוגברת ומואצת של כלי דם;
- הפרעות קצב (שינויים משניים המתרחשים עם שיפוץ משמעותי של הלב או מעורבות של המערכת המוליכה בתהליך);
- תסמינים נוירו-פסיכיאטריים (התקפי פאניקה, עצבנות, דיסטוניה וגטטיבית-וסקולרית).
האבחנה של MVP מבוצעת רק לאחר אישור האנומליה על ידי שמע (אוושה סיסטולית אופיינית בקודקוד הלב נשמעת) ואקו לב.
סימני פתולוגיה במהלך בדיקת אולטרסאונד הם שינויים בעובי וסטייה של המסתמים במהלך הסיסטולה לתוך חלל הפרוזדורים, כמו גם רמת הרגורגיטציה. בהתאם לחומרת זרימת הדם ההפוכה, נקבעת מידת הצניחה, שקובעת את הפרוגנוזה וטקטיקות נוספות של ניהול המטופל.
טיפול בצניחת מסתם מיטרלי בילדים ובני נוער
צניחת שסתום מיטרלי נחשבת לביטוי של דיספלזיה של רקמת חיבור לא מובחנת שאין לה טיפול ספציפי. הפתולוגיה מחייבת ניטור דינמי של ילדים (בדיקות על ידי קרדיולוג 2 פעמים בשנה) וקביעת פעילות גופנית מספקת ללא תמיכה תרופתית.
כאשר מופיעים סימנים של רגורגיטציה מתמשכת, נקבע קומפלקס של תרגילי פיזיותרפיה (תרפיה בפעילות גופנית) תוך קביעת הילד בקבוצת ההכנה.
טיפול תרופתי לצניחת נקבע על פי התמונה הקלינית עם סימני חוסר פיצוי ושינויים בא.ק.ג.
| ביטויים על הקרדיוגרמה | יַחַס |
|---|---|
| הפרעות קיטוב מחדש | תרופות המשפרות תהליכים מטבוליים בשריר הלב:
|
| טכיקרדיה, תכופות של extrasystoles חדרי | חוסמי בטא:
|
לילדים עם סימנים של תפקוד לקוי אוטונומי רושמים תכשירי סידן, מגנזיום וצמחי מרפא המגבירים את הטונוס של כלי הדם (תמיסת ג'ינסנג או eleutherococcus).
הצורך בתיקון כירורגי (החלפת מסתם) מתעורר ללא קשר לגיל כאשר:
- עקשנות (חוסר תוצאות מטיפול תרופתי);
- התקדמות הפתולוגיה עם התפתחות אי ספיקת לב (רגורגיטציה של 2-3 מעלות);
- מבנה מחדש של המסגרת השרירית של הלב עם התרחשות של הפרעות קצב מתמשכות.
מסקנות
צניחת שסתום מיטרלי בדרגה אחת המתגלה אצל ילד היא לרוב ממצא אבחנתי שאינו הסיבה להגבלת הפעילות הגופנית. בעת קביעת MVP של 2 או 3 מעלות, מומלץ מעקב קפדני אחר מצבו של המטופל; ילדים כאלה מקבלים קבוצה מיוחדת או הכנה לחינוך גופני על מנת למנוע סיבוכים (אנדוקרדיטיס חיידקית, הפרעות קצב ואחרות). מינוי הטיפול התרופתי מתבצע על ידי הרופא המטפל, בהתאם לתמונה הקלינית.
