קרדיולוגיה

מה לעשות אם הלב שלך שוקע?

תחושת הלב השוקע היא סימפטום פיוטי שנמצא לעיתים קרובות אצל אנשים בגילאים שונים. הפרעות קצב, אובדן תקופתי של התכווצויות ודפיקות לב לאחר מכן הם סימנים אופייניים לפתולוגיה של הלב. הופעת הפרעות קשורה לעיתים קרובות למתח רגשי ופיזי, לגיל, למין ולנוכחות של מחלות כרוניות. התמונה הקלינית של הפרעות קצב אינה ספציפית, רוב החולים מתלוננים על תחושות סובייקטיביות של דהייה או הפרעות בעבודת הלב.

מה הלב עוצר?

שקיעת לב היא תחושה סובייקטיבית אצל מטופל ש נתפס כהתכווצות שריר הלב הבאה שהוחמצה. לרוב, סימפטום זה מתפתח בחולים עם רגישות רגשית, היפוכונדריה ופתולוגיה וגטטיבית-וסקולרית, שחשים פיזית את קצב הלב. היכולת להרגיש באופן עצמאי את התכווצויות שריר הלב נוצרת גם אצל אנשים עם מחלת לב מתמשכת ארוכת טווח.

בדרך כלל שריר הלב מתכווץ בתדירות של 60 עד 90 לדקה בקצב הנכון, שמקורו בצומת הסינוס של הפרוזדור הימני ונישא לאורך סיבי עצב אל החדרים. תדירות ועוצמת הצירים משתנה אצל כל אדם במהלך היום, בהתאם לתנאי הסביבה. הופעת דחפים יוצאי דופן (עד 300 ליום) נחשבת לנורמה פיזיולוגית, שאדם בריא אינו מרגיש.

התפתחות תחושת הלב שוקע בחולים קשורה ל:

  • אובדן ההפחתה הבאה;
  • הפסקה ארוכה בין דחפים (על רקע קצב איטי);
  • קצב לב מוחלש.
מטופלים מתארים מצב זה כ"טבילה", "צניחה", "דום לב קצר והפסקת זמן", "חולשה פתאומית", "הלב פועל לסירוגין".

אילו תסמינים קשורים לתחושה זו?

ברפואה ישנם יותר מ-200 סוגים של הפרעות קצב שונות, שאצל החולים נמצאות לרוב בשילובים. הבדלים ספציפיים באלקטרוקרדיוגרמה וסימנים קליניים לא ספציפיים לחלוטין נחשבים לתכונה של הפרעות קצב.

כאשר מטופלים מדברים על שקיעת לב, לרוב הם מדברים על:

  • התכווצות לא סדירה של שריר הלב חדרי הלב והפרוזדורים, המורגשת כשני מקצבים עצמאיים;
  • נוכחות של התכווצויות חריגות תכופות, שלאחריהן מתרחשת הפסקה מפצה;
  • קצב לא סדיר (מרווחים שונים בין התכווצויות).

מנקודת מבט אובייקטיבית, דהייה יכולה להיקרא הפסקה בקצב הלב הנמשכת עד 2 שניות, ולאחר מכן מתפתחת טכיקרדיה (קרדיופלמוס).

מהן הסיבות למצב זה?

תסמינים של דום לב מתפתחים עקב שני מנגנונים עיקריים: לב (הפרעת קצב אמיתית) ופסיכוגני (דעה סובייקטיבית של המטופל על רקע התרגשות או חרדה).

הגורמים הנפוצים ביותר לדום לב כוללים:

  • פרפור פרוזדורים (פרפור פרוזדורים) - נוכחות של מוקדי עירור חוץ רחמיים רבים, בהם אין התכווצות נאותה של הפרוזדורים ("עוויתות עוויתות") ונשמר קצב החדר;
  • חסימה אטריונוטריקולרית - הפרה של הולכה של דחף חשמלי. 2 דרגת הפרעה מלווה באובדן יוצא דופן של צירים, המורגשים כ"החמצה";
  • extrasystole היא פתולוגיה עם הופעת התכווצויות יוצאות דופן של שריר הלב. לאחר דחף כזה, כדי להחזיר את הפעילות החשמלית של קרדיומיוציטים, מתפתחת הפסקה מפצה, שבמהלכה מתרחשת תחושת דהייה;
  • תקופת השיא אצל נשים, המאופיינת בחוסר יציבות של הרקע ההורמונלי, חוסר איזון מטבולי ותחושות שונות באזורים שונים בגוף;
  • דיסטוניה וגטטיבית-וסקולרית (VVD) מסוג לב מלווה לרוב בכאב סובייקטיבי או מעיכה בחזה, הפרעות בקצב והפרעות בעבודת הלב.

אוסטאוכונדרוזיס מתייחס גם לגורמים האפשריים לתחושות סובייקטיביות בלב. דחיסה של העצבים הבין צלעיים על ידי האוסטאופיטים המגודלים מגופי החוליות מגרה את הסיבים הסימפתטיים המעצבבים את מבני שריר הלב. מצב זה משפיע הן על קצב הלב והן על תחושות המטופל.

איך לעצור תקיפה ומה לעשות הלאה?

אלגוריתם הפעולות של המטופל במקרה של הקפאה באזור החזה קשור לגורם להופעת התסמינים. הנוכחות של פתולוגיה לבבית אורגנית מחייבת מינוי של טיפול פתוגני או אטיוטרופי קבוע.

במקרה של התחלה פסיכוגני של תחושות, מומלץ:

  • להימנע ממצבים מלחיצים;
  • לנרמל שינה וערות;
  • תזונה רציונלית, מועשרת בויטמינים ומיקרו-אלמנטים (ללב - אשלגן, המצוי בבננות ובפירות יבשים);
  • פעילות גופנית מספקת;
  • נטילת תרופות הרגעה על בסיס צמחי (למשל נובו-פסיט, תמצית ולריאן).

תסמינים נדירים (עד 3 פעמים בחודש) הם לרוב תופעה פיזיולוגית המופיעה אצל כל אדם. דהייה, שחוזרת על עצמה מספר פעמים ביום ונמשכת עד 4 שניות, דורשת אבחון וטיפול רפואי.

בהתאם לסיבה, הם נקבעים:

  • עם קצב סינוס נדיר וחסימה אטריווצנטרית בעלת משמעות המודינמית ברמה גבוהה, נעשה שימוש בקוצב לב. לפני התקנת קוצב לב מלאכותי, זלנין, אטרופין, טיפות איזדרין נקבעות;
  • הטיפול ב-extrasystoles מתבצע עם תרופות אנטי-אריתמיות, למשל, Etacizin;
  • התקפות על רקע דיסטוניה וגטטיבית-וסקולרית נעצרים בעזרת תרופות הרגעה ותרופות נוגדות עוויתות.

בנוסף, שיטות פיזיותרפיה משמשות בהצלחה לטיפול בתחושות סובייקטיביות של הפרעות קצב: עיסוי, בלנאותרפיה ואחרות.

מסקנות

הפרעות קצב הן אחד הסימנים האופייניים לפגיעה אורגנית בשריר הלב. אבחון מפורט מאפשר להעריך את מצב המערכת המוליכה ובחירת טיפול מתאים. ההקלה על התקפי הפרעת קצב נקבעת בהתאם לצורת ההפרות. יצירת תחושות פסיכוגניות היא אבחנה של הדרה, שעבורה הטיפול מתבצע בעיקר באמצעים לא תרופתיים.