הכל על "Mildronate": הוראות שימוש, הרכב, אינדיקציות לקבלה

הוראות שימוש בתרופה

השימוש ב"Mildronat" להחלמה מואצת של חולים לאחר פציעות, ניתוחים גדולים ותאונות לב וכלי דם נובע מהשפעת התרופה על תהליכים מטבוליים בתאי הגוף. בטיחות, שימוש נוח ויעילות לאחר קורסים קצרים הם הסיבות העיקריות לרישום התרופה.

שימוש לא מבוקר על ידי מטופלים (לעתים קרובות יותר על ידי ספורטאים) מוביל לעתים קרובות לתופעות לוואי, לכן, בתי מרקחת Mildronat ניתנים רק במרשם רופא.

אינדיקציות: על מה וממה זה נקבע?

הוראות השימוש ב"Mildronat" מדגישות רשימה של פתולוגיות שיעילות התרופה הוכחה ואושרה בגינן על פי המלצות בניסויים קליניים.

התנאים שבהם מומלץ להשתמש בתרופה מוצגים בטבלה.

אינדיקציות נפוצות כוללות:

• תסמיני גמילה ("גמילה") והנגאובר בחולים עם אלכוהוליזם;
• ירידה בסובלנות לפעילות גופנית, עייפות כרונית ונמנום;
• ירידה בזיכרון ובביצועים, מלווה בכאבי ראש, טינטון;
• בילדים - וריאנט קרדיאלגי של דיסטוניה וגטטיבית-וסקולרית.

בנוסף, מילדרונאט משמשת לעתים קרובות בקרב ספורטאים (אגרוף, פאוורליפטינג ואחרים) כדי להשיג תוצאות גבוהות בתחרויות, לשפר את הסיבולת והכוח.

הרכב התרופה ומנגנון הפעולה

"מילדרונט" (שם בינלאומי לא קנייני - מלדוניום) שייך לקבוצה של חומרים מטבוליים המשפיעים על תהליכים מטבוליים ונמצאים בשימוש נרחב בקרדיולוגיה ונוירולוגיה.

מנגנונים ליישום השפעות התרופה:

1. עיכוב תהליך החמצון של חומצות שומן (FA) בתאים והובלתן על פני ממברנות. עודף של FA תורם להתפתחות "הרעבה בחמצן" עקב צריכה מוגברת של גז לניצול מוצרים מטבוליים.
2. גירוי סינתזה של תחמוצת החנקן על ידי האנדותל של דופן כלי הדם, הגורם להתרחבות של לומן ומפחית את הסימנים של איסכמיה לבבית (המתבטאת קלינית בהעלמת כאבים בחזה).
3. ירידה בהתנגדות הכוללת של כלי דם היקפיים, הפחתת אינדיקטורים של לחץ דם (רלוונטי ליתר לחץ דם).
4. ירידה בצריכת החמצן עקב המעבר למסלולים מטבוליים חסכוניים יותר (גליקוליזה אירובית).
5. מניעת התפתחות טרשת לאחר איסכמיה חריפה של שריר הלב או רקמת המוח.
6. האטת תהליך צבירת הטסיות (היווצרות קרישי דם).

התרופה זמינה בצורות שונות לקלות השימוש בשלבי החוץ ובבית החולים של הטיפול:

• כמוסות (250; 500 מ"ג);
• סירופ דרך הפה;
• תמיסה של 10% באמפולות לזריקות תוך ורידי, תוך שריריות ופרבולבריות.

אופן מתן ומינון

בחירת המשטר, המינון האופטימלי ומשך הטיפול במילדרונט תלויים ב:

• המחלה הבסיסית (משך הקורס, חומרת);
• פתולוגיות נלוות;
• גיל, מין, משקל המטופל.

בפרקטיקה הקלינית, רופאים משתמשים לעיתים קרובות בטיפול שלבים במצבים אקוטיים: העברת חולים משימוש פרנטרלי (הזרקה) למתן פומי תוך שמירה על המינון היעיל.

צריכה דרך הפה

כמוסות מלדוניום וסירופ מיועדים לשימוש פנימי. המלצות מרכזיות:

• במחצית הראשונה של היום (נטילה אחר הצהריים מלווה בסיכון לנדודי שינה);
• אין ללעוס את הכמוסות;
• לשתות הרבה מים;
• ללא קשר לצריכת מזון.

מינונים של התרופה עבור אינדיקציות שונות לשימוש ב"Mildronat" מוצגים בטבלה.

התאמת המינון מתבצעת בהתאם לרגישות המטופל לתרופה. שימוש דרך הפה נקבע לרוב לחולים שאינם חמורים לטיפול במרפאות חוץ.

אפשרויות מתן תוך שרירי ותוך ורידי

"Mildronate" לשימוש פרנטרלי מיוצר בצורה של תמיסה להזרקה (או טפטפות), אשר נקבעת לחולים בשלב הטיפול באשפוז בטיפול מורכב במחלות שונות. שיטת הניהול ומשך הקורס נבחרים על ידי מומחים בהתאם למהלך הפתולוגיה.

משטר הטיפול עם "Mildronate" לשימוש פרנטרלי מוצג בטבלה.

המינון המניעתי נקבע למטופלים עם סיכון גבוה לשבץ מוחי או התקף לב חוזר (בהערכה בקנה מידה מיוחד) והוא מחצית מהמינון הטיפולי.

התוויות נגד לשימוש

הוראות השימוש ב"מילדרונט" מגדירות מספר תנאים בהם השימוש במוצר אסור או מוגבל.

התוויות נגד לשימוש בתרופה:

• היסטוריה של תגובות אלרגיות לשימוש במלדוניום או מרכיבים אחרים של התרופה;
• תקופת ההיריון (מטבוליטים פעילים של התרופה חודרים את מחסום הדם-שליה לתוך הגוף של הילד);
• נשים במהלך הנקה: מחקרים קליניים לא אישרו את חדירת התרופה לחלב, אך לא מומלץ להשתמש בה במהלך ההנקה;
• פתולוגיות אונקולוגיות;
• גיל הילדים (לכמוסות ולמתן דרך הפה - 18 שנים, לסירופ - 12 שנים);
• יתר לחץ דם תוך גולגולתי של אטיולוגיות שונות (ניאופלזמות ממאירות, טראומה, ציסטות מולדות ודינמיקה של נוזל מוחי).
• אי ספיקת כליות או כבד: הפרעה בחילוף החומרים והפרשת התרופה תורמת להתפתחות מינון יתר והשפעות רעילות.

שימוש זהיר מומלץ בחולים עם אפילפסיה בשל ההשפעה המגרה המובהקת של התרופה. אם יש התוויות נגד "Mildronat", יש צורך להשתמש בכספים עם מאפיינים דומים.

תופעות לוואי

תרופות מטבוליות, שאליהן שייכת Mildronate, נבדלות בבטיחותן ובמספר קטן של השלכות לא רצויות לאחר מתן.

תופעות לוואי מצריכה:

• תגובות אלרגיות (פריחה מגרדת, דרמטיטיס, נפיחות ואדמומיות של רקמות באזור הניהול);
• כאבי ראש, סחרחורת (לעיתים קרובות יותר בחולים עם יתר לחץ דם עקב לחץ תוך גולגולתי מוגבר);
• התרגשות מוגברת, עצבנות, הפרעות שינה (לעתים קרובות יותר - נדודי שינה);
• הפרעות קצב: פרפור פרוזדורים, טכיקרדיה סינוס עם תחושה של הפרעות בעבודת הלב;
• רגישות של לחץ דם ("קפיצות" של שיעורים גבוהים ונמוכים);
• הפרעות דיספפטיות: אי נוחות בבטן, בחילות, טעם מתכתי בפה, שלשולים;
• חולשת שרירים, כאבי גב;
• עם מתן פרנטרלי: תחושת חום או קור, בצקת ברקמות, כאב במקום ההזרקה.

במחקרי מעבדה נקבעים שינויים ביחס השומנים, עלייה ברמת חלבון C-reactive (סמן לדלקת) ואאוזינופילים.

"Mildronate" היא אחת התרופות הבודדות שנמצאות בשימוש בספורט מבלי להשפיע על העוצמה אצל גברים, בניגוד לסטרואידים אנבוליים הורמונליים.

תסמיני מינון יתר ושיטות התמודדות איתם

חריגה ממינון התרופה, הפרשה לקויה (עקב פתולוגיה של הכבד או הכליות) תורמת להצטברות של מטבוליטים פעילים של מילדרונט ולהתפתחות שיכרון.

סימנים של מנת יתר של סמים:

• כְּאֵב רֹאשׁ;
• חולשה כללית;
• ורטיגו (סחרחורת);
• רעש באוזניים;
• אובדן הכרה (נדיר);
• תת לחץ דם פתאומי (ירידה בלחץ הדם);
• טכיקרדיה (דפיקות לב).

אין תרופת נגד ספציפית; מומלץ טיפול בניקוי רעלים (עירוי) עם ניטור המצב התפקודי של מערכת ההפרשה. היעילות של השימוש בשיטות חוץ גופניות (לדוגמה, המודיאליזה) לא אושרה.

תאימות לאלכוהול

המינוי של "מילדרונאט" מתבצע על ידי מטפלים אך ורק על פי ההתוויות וחלוקת התרופה בבית המרקחת על פי טפסי מרשם. זהירות ושליטה בשימוש נובעים מההשפעה המובהקת של החומר הפעיל על מערכת הלב וכלי הדם ומערכת העצבים המרכזית.

תוצאות מחקרים על התאימות של Mildronat עם משקאות אלכוהוליים:

• מלדוניום משפר את ההשפעה המדכאת של אתנול על המרכזים במוח;
• מערכת האנזים של הכבד מופעלת, מה שתורם לסילוק מוקדם של התרופה מהגוף.

התרופה משמשת להקלה על התנזרות בחולים עם תלות באלכוהול, ולכן שתיית אלכוהול שוללת את השפעת הטיפול.

"מילדרונאט" במשך זמן רב ללא מרשם רופא: האם זה מסוכן או לא?

תרופות מטבוליות הן אחד המרכיבים של הטיפול המורכב במחלות נוירולוגיות וקרדיווסקולריות (לעיתים בתהליך של החלמה באונקולוגיה, כירורגיה וטראומטולוגיה). הייחודיות של השימוש בתרופות בקבוצה זו היא מגוון רחב של השפעות תלויות מינון על איברים שונים בגוף, לכן, כמות מסוימת נבחרה עבור כל מטופל במהלך קצר (מקסימום - 6 שבועות).

שימוש לא מבוקר ב"Mildronat" מלווה בסיכון של:

• התפתחות הפרעות קצב;
• היווצרות קרדיומיופתיה (עקב מבנה מחדש של שריר הלב);
• ירידה בלחץ הדם;
• הפרות של תפקוד ההפרשה של הכבד והכליות.

במידת הצורך, קח את המוצר במשך זמן רב (לפי אינדיקציות), מומלץ לקחת הפסקות של 30 יום כל שבועיים.

שימוש על ידי ספורטאים

השימוש הנרחב ב"Mildronat" על ידי ספורטאים נובע מ:

• סיבולת מוגברת עקב העברת סיבי שריר לדרכים חסכוניות יותר להוצאת אנרגיה;
• שיפור חילוף החומרים והיווצרות אחידה של מסגרת השריר (חשוב למפתחי גוף);
• האצת התאוששות ממאמץ פיזי או פציעה.

תכנית היישום - 500-1000 מ"ג ליום לפני האימון במהלך 21 הימים של תקופת ההכנה ו-10-14 ימים במהלך התחרות.

בשנת 2016, הוועדה הבינלאומית למלחמה בסמים אסרה על צריכת מילדרונאט על ידי ספורטאים.

אנלוגים ותחליפים

במקרה של אי סבילות או התוויות נגד אחרות לנטילת Mildronate, מומלץ לבחור תחליף בהתאם להשפעה הרצויה.

האנלוגים הנפוצים ביותר של התרופה מוצגים בטבלה.

בחירת תחליף יעיל מתבצעת על ידי הרופא המטפל, תוך התחשבות במחלות הנלוות של האדם.

"מילדרונט" משמש בקרב ספורטאים כסם להפעלת הגוף, להמרצת פעילות ולהגברת מסת השריר. לאותה מטרה משתמשים בסטרואידים - הורמונים מלאכותיים של קליפת יותרת הכליה, המזרזים את תהליך העלייה במשקל עקב השרירים (Danabol, Boldabol, Deca, Andropen).

מסקנות

Mildronate הוא חומר שנקבע באופן נרחב בטיפול המורכב של פתולוגיות קרדיווסקולריות ונוירולוגיות. יעילות התרופה מוסברת בהשפעה על חילוף החומרים בקרדיומיוציטים, שיקום לאחר "קטסטרופות" ומניעת סיבוכים. השימוש ב"מילדרונט" על ידי ספורטאים משפר את מדדי הסיבולת והכוח, את מהירות ההתאוששות ללא תופעות הלוואי האופייניות לסטרואידים אנבוליים. יש להשתמש בתרופה רק לאחר התייעצות עם רופא, בהתאם להערה ולמשטר.