טיפול באף

הכנת תמיסת השטיפה

שטיפת אף היא הליך טיפולי המבטל פתוגנים וליחה פתוגנית בחלל האף. לביצוע מניפולציות טיפוליות, נעשה שימוש במספר פתרונות פונקציונליים - ממים איזוטוניים ועד לתמיסות מלוחות. השקיה סדירה של הלוע האף תורמת להרס של פלורה פתוגנית באיברי אף אוזן גרון, המונעת התפתחות של סיבוכים.

איך להכין תמיסת שטיפה לאף? עקרונות ההכנה של אמצעי להשקיה של הלוע האף תלויים במידת הדלקת של הקרום הרירי ובסוג הפתולוגיה. כדי להקל על הסימפטומים של נזלת חריפה, משתמשים בתמיסות מלח המבוססות על נתרן כלורי או מלח ים. כדי לחסל את הביטויים הקליניים של סינוסיטיס חיידקי וסינוסיטיס, אתה יכול להשתמש במים יוד או פתרון עם "Furacilin".

יעילות ההליך

שטיפת אף (שטיפה באף) היא הליך טיפולי ומניעתי הכולל השקיה של רירית האף הלוע בתרופות חיטוי ואנטי דלקתיות. במהלך הטיפול, אלרגנים, פתוגנים, ריר פתולוגי וחלקיקי אבק מוסרים מפני השטח של האפיתל הריסי. כתוצאה מכך יורדות הנפיחות והדלקת של הרקמות, עקב כך גדל הלומן במעברי האף ומקל על הנשימה.

השקיה של הלוע האף מסייעת להסיר ריר מהשערות באפיתל הריסי, האחראים על ניקוז מעברי האף.

שחזור הפונקציות של הקרום הרירי מנרמל את תהליך פינוי ההפרשות הנוזליות, ובכך מבטל את הגודש. השקיה שיטתית של חלל האף מגבירה תגובתיות רקמות, מה שמוביל לחיזוק החסינות המקומית.

אי הקפדה על הטכניקה של שטיפת האף עלולה להוביל לסטגנציה של נוזלים בסינוסים הפרה-נאסליים, הכרוכה בהתפתחות סינוסיטיס.

תמיסת מלח

איך מכינים תמיסת שטיפה לאף? למניעה וטיפול בנזלת חריפה משתמשים בתרופה קלאסית המבוססת על נתרן כלורי (מלח שולחן). יש לו אפקט אנטי-בצקתי ואנטיספטי בולט, התורם להרס של פתוגנים באיברי אף אוזן גרון.

להכנת נוזל היפרטוני, עליך:

  1. לחמם 250 מ"ל מים ל-70 מעלות;
  2. מערבבים מים עם 5 גרם מלח שולחן;
  3. מוסיפים לנוזל 1-2 טיפות יוד.

חָשׁוּב! כדי לשטוף את הלוע האף, יש לקרר את הנוזל ל-38 מעלות.

למניעת הצטננות יש להפחית בחצי את ריכוז המלח. כדי להאיץ את נסיגה של דלקת ברירית האף-לוע, ההליך חייב להתבצע לפחות 4 פעמים ביום במשך שבוע. בנוכחות נזק מכני באפיתל הריסי, לא רצוי להשתמש בתמיסת מלח להשקיה באף.

תמיסת מלח ים

מלח ים מכיל כמות גדולה של יסודות קורט ומינרלים המאיצים תהליכי התחדשות. בשל תכונותיהם האנטי-מיקרוביאליות והאנטיפלוגיסטיות, מי הים משמשים כחלק מטיפול אנטיבקטריאלי לטיפול בסינוסיטיס וסינוסיטיס. השקיה של חלל האף עם תכשיר מרוכז מעוררת חסינות מקומית, אשר בטווח הארוך מונעת הישנות של תהליכים דלקתיים.

כדי להכין תמיסה לשטיפת האף, עליך:

  1. להרתיח 500 מ"ל מים;
  2. ממיסים 2 כפיות בנוזל. מלח ים;
  3. מצננים את התמיסה ל-37-38 מעלות.

אם משתמשים במלח גס, יש לסנן את מי הים לפני הטיפול. חדירת חלקיקי מלח לתוך מעברי האף עלולה לעורר תגובות שליליות. דלקת ונפיחות של הקרום הרירי יפחיתו את סבלנות המעברים, מה שיקשה על נשימה באף.

למטרות טיפוליות, ניתן להשתמש רק במלח טהור ללא ריחות, שמנים אתריים ופיגמנטים.

לטיפול בילדים רצוי להשתמש פחות במי ים מרוכזים, הנובעים מרגישות יתר של הקרום הרירי. לשם כך, יש לערבב ½ ליטר מים רתוחים עם כפית אחת של מלח ים. לאחר ההשקיה יש לשמן את רירית האף בשמן אפרסק כדי למנוע התייבשות.

פתרון עם "Furacilin"

"Furacilin" היא תרופה אנטיבקטריאלית, שהמרכיבים הפעילים שלה פעילים נגד חיידקים גרם שליליים וכמה גרם חיוביים. הוא משמש כחלק מטיפול אנטיבקטריאלי לטיפול בתהליכים דלקתיים מוגלתיים בקרומים הריריים של איברי אף אוזן גרון. הספוג החיטוי הכלול בתרופה עם גנטמיצין משבש את תפקוד הרבייה של פתוגנים, מה שעוזר להפחית את מספר החיידקים במוקדי הדלקת.

חָשׁוּב! אין להשתמש בתרופה עבור אנשים הסובלים מדרמטוז אלרגי.

כדי להכין פתרון תרופתי לסינוסיטיס וסינוסיטיס, עליך:

  • טוחנים טבליה אחת של "Furacilin" לאבקה;
  • יוצקים את התרופה עם 150 מ"ל מים רתוחים;
  • לחמם את התמיסה לטמפרטורת החדר.

"Furacilin" יכול לשמש להשקיה אף-לוע רק בהמלצת רופא. שימוש לרעה בתרופה מוביל לירידה בחסינות המקומית, אשר טומנת בחובה התפתחות של צמחייה פטרייתית וויראלית במוקדי הדלקת.

התוויות נגד

לאחר השקיה של הלוע האף, אתה לא יכול לצאת החוצה במשך 1.5-2 שעות. גם אם ננקטת הטכניקה של שטיפת הלוע האף, התמיסה הרפואית עלולה לעמוד בסטגנציה בסינוסים הפרה-נאסאליים. יציאה החוצה מגבירה את הסיכון להיפותרמיה מקומית, שעלולה לעורר התפתחות של סינוסיטיס, סינוסיטיס וכו'.

לא ניתן להשתמש בתמיסות מלח מרוכזות על בסיס נתרן כלורי ומלח ים כאשר:

  • salpingootitis;
  • דלקת אוזן תיכונה;
  • דימומים מהאף;
  • קרישת דם מוגברת;
  • חסימה של מעברי האף;
  • נזק מכני לממברנה הרירית;
  • ניאופלזמות באפיתל הריסי.

יש לציין כי הליך טיפולי אינו יכול להחליף מהלך טיפול תרופתי.

נזלת היא רק סימפטום המאותת על התפתחות של זיהום חיידקי או ויראלי באיברי אף אוזן גרון. רק מומחה מוסמך יכול לקבוע את הגורמים האטיולוגיים להתפתחות הצטננות.