תסמיני אף

גורמים לריח רע מהאף בילדים

מן הסתם, ריח רע מהאף לא רק מוריד את איכות החיים של האדם ומביא אי נוחות לחיי היומיום שלו, אלא הוא גם עדות לבעיות בריאותיות מסוימות. לכן חשוב ביותר לקבוע את הגורם לתסמין הלא נעים בהקדם האפשרי ולהתחיל בטיפול. ריח לא נעים מהאף של ילד יכול להיות בעל אופי שונה, לכן, ראשית עליך לזהות את הסיבה שגרמה לתסמין הלא נעים, ורק לאחר מכן להתחיל בהליכי הטיפול המתאימים.

גורם ל

ריח מביך מהאף ברוב המקרים הוא סימפטום לתהליך דלקתי המתרחש ברירית האף-לוע. ריח רקוב, כמו גם נוכחות של הפרשות מאף מוגלתי, הם לרוב סימנים להתפתחות של זיהום חיידקי, שיש לטפל בו באנטיביוטיקה ללא כשל.

אוזנה

אוזנה (נזלת אטרופית) היא סיבה שכיחה למדי לריח רע מהאף בילדות. מחלה זו מלווה בדלקת של רקמות העצם ורירית האף, אשר בתהליך התפתחות הפתולוגיה, מובילה להתפתחות תצורות על רירית האף הדומות לקרום.

לרוב, נזלת אטרופית מתרחשת בילדים בגילאי שבע עד שמונה שנים, ובנות רגישות יותר למחלה זו.

סימני ההיכר של נזלת אטרופית הם:

  • ריח לא נעים מהאף (אצל מבוגרים, נזלת מוגלתית אפשרית, אצל ילדים נוצרים לעתים קרובות קרום יבשים);
  • מיגרנה (באזור הפריאטלי ובמצח);
  • נפיחות של רירית האף ואפילו אובדן ריח זמני;
  • עייפות מהירה.

ככל שהמחלה מתקדמת, נצפית עלייה במספר הקרומים, עקב כך מופיע ריח רע מהאף, שמתבטא יותר בהיעדר ההליכים הטיפוליים הדרושים וטיפול מתאים.

התפתחות הפתולוגיה עלולה להוביל לנזק לגרון ולקנה הנשימה, אשר, בתורו, תורם לאי ספיקת נשימה, הן בילדים והן אצל מבוגרים. במקרה זה, התסמינים האופייניים הם צרידות בקול ויובש חמור בגרון, שקשה להיפטר ממנו.

חָשׁוּב! אי אפשר להיפטר מנזלת אטרופית ללא תרופות.

דַלֶקֶת הַגַת

סינוסיטיס היא מחלה קשה המלווה בהתפתחות של תהליך דלקתי בסינוסים הפאר-אנזאליים. לעתים קרובות, פתולוגיה זו מתרחשת בילדות, וגורמת לריח לא נעים מהאף.

לכל אחת מצורות הסינוסיטיס (סינוסיטיס, סינוסיטיס חזיתי וכו') יש מאפיינים משלה, עם זאת, ניתן להבחין במספר תסמינים אופייניים נפוצים:

  • פריקה של הפרשות מוגלתיות עבות מחלל האף;
  • מיגרנה (כאב מחמיר בדרך כלל בבוקר);
  • כאבי שיניים;
  • כאבים בלסת העליונה.

סימנים אחרים של סינוסיטיס דומים מאוד לאלו של הצטננות. לדוגמא: חולשה כללית ועייפות, היפרתרמיה בינונית, קוצר נשימה ועוד.

ריצת סינוסיטיס היא גם מסוכנת עם השלכות חמורות יותר על בריאות האדם. הטיפול בדלקת מוגלתית של רירית האף-לוע אינו שלם ללא שימוש בתרופות אנטיבקטריאליות.

חָשׁוּב! ההפרשה הרירית המופרשת מהסינוסים יכולה לחדור לגרון ולגרום לו להתדלק. ידועים גם מקרים בהם סינוסיטיס הפכה לגורם להתפתחות זיהומים במוח.

נזלת

השלב האחרון של התפתחות הנזלת (הפרשות ריריות מהאף הופכות פחותות, אך יש להן מבנה עבה יותר) עשוי בהחלט להיות הסיבה לכך שלמטופל יהיה ריח לא נעים מהאף. לרוב זה קורה כאשר המחלה נמשכת מספיק זמן, והאדם לא עושה ניסיונות לרפא אותה, או בגלל שהטיפול שנעשה בו לא היה יעיל.

מצב זה מצריך הליך קבוע של שטיפת האף בתמיסות חיטוי מיוחדות. לרוב, רופאים ממליצים להשתמש בתמיסות של Furalicin, Miramistin ו Chlorhexidine.

אבחון

אם לילד יש אף מסריח והפרשה מוגלתית, על ההורים לפנות לעזרה של מומחה שיוכל לאבחן את הבעיה ולרשום טיפול מתאים.

עם זאת, על מנת שמומחה יוכל לבצע אבחנה מדויקת, נדרשים לרוב הליכי אבחון. אלו כוללים:

  • סריקת סי טי;
  • אנדוסקופיה של חלל האף;
  • רינוסקופיה;
  • צילום רנטגן של הסינוסים באף;
  • טנק זריעת הפרשות האף (זה יעזור לקבוע את רמת העמידות של הזיהום לתרופות אנטיבקטריאליות שונות);
  • ניתוח כללי של דם ושתן.

יַחַס

לאחר בדיקת המטופל ולימוד תוצאות הבדיקה שהתקבלו, וכן מעקב אחר תוצאות הליכי האבחון שבוצעו, יוכל המומחה לקבוע את הטיפול הנכון לכל מצב ספציפי.

תרופות

בדרך כלל, הטיפול נקבע באופן כזה שיבטל את הגורם הבסיסי למחלה. לטיפול בזיהומים ויראליים נעשה שימוש לרוב בתרופות אנטי-ויראליות שונות (Arbidol, Groprinosin, Amizon, Isoprinosine), כאשר לזיהומים חיידקיים יתאים שימוש באנטיביוטיקה (Azithromycin, Augmentin, Sumamed).

עם קוצר נשימה הקשור לגודש באף ונפיחות של הקרום הרירי, ניתן להשתמש בתרופות מכווצות כלי דם (Evkazolin Aqua, Vibrocil). עם זאת, אם אנחנו מדברים על ילדים, אז השימוש בתרופות בקבוצה זו מותר רק לאחר התייעצות עם רופא ילדים. בנוסף, תרסיסים אינם התווית לילדים מתחת לגיל שלוש.

חָשׁוּב! אין להשתמש בתרופות לכיווץ כלי דם במשך יותר מ-7 ימים! השימוש בתרסיסים אסור לילדים מתחת לגיל שלוש!

עם סימפטום לא נעים כזה כמו ריח רקוב מהאף, אתה צריך להרטיב באופן קבוע את הקרום הרירי. לשם כך משתמשים בתמיסות מלח שונות, למשל, Aquamaris.

טיפול בתרופות עממיות

ניתן להשלים את הטיפול התרופתי בשיטות טיפול חלופיות, אשר בוודאי יסייעו להקל על תסמינים לא נעימים ולהאיץ את תהליך הריפוי.

אז בנוסף לשטיפת מעברי האף עם תמיסות מלח (עבור 200 מ"ל של מי שתייה חמים 1 כפית מלח ים או שולחן), אתה יכול לפנות לשאיפה דרך נבולייזר. במקרה זה, מי מלח מתאים היטב.

כמו כן, להחלמה מואצת ולהקלה בתסמינים, ניתן להציע לילד חולה לנשום על מרתח עשבי תיבול. מרתח העשוי מסלבן, סנט ג'ון wort, yarrow וקמומיל ביחס של 1: 1: 3: 2 יהיה יעיל. יש לערבב את עשבי התיבול הללו, לקחת שלוש עד ארבע כפות מהאוסף המתקבל, ולהרתיח על אש נמוכה במשך 3-5 דקות.

אם משתמשים בשאיפת קיטור לטיפול, יש לבצע את ההליך כדלקמן. הילד צריך להתכופף מול המיכל מעל המרק במרחק בטוח מספיק. אתה יכול לכסות את הראש שלך במגבת קטנה. טמפרטורת המרתח צריכה להיות גבוהה, אך לא לצרוב את רירית האף-לוע. הליך זה יכול להתבצע 3-4 פעמים ביום, ומשך כל פגישה יכול לנוע בין חמש לחמש עשרה דקות.

חָשׁוּב! ודא שהילד אינו אלרגי לרכיבים המשמשים. אין לבצע שאיפת קיטור בטמפרטורת גוף גבוהה.

עמידה בתנאי אקלים

כמו כן, בתהליך הטיפול, אין לשכוח קיום תנאים מסוימים שיעזרו לאדם להתמודד עם המחלה מהר יותר.החדר שבו נמצא החולה לא צריך להיות חם, והאוויר לא צריך להיות יבש. הטמפרטורה האופטימלית נחשבת ל-18-20 מעלות, בעוד שהלחות צריכה להיות לפחות 50 אחוז.

גם אוורור סדיר של החדר (ללא יצירת טיוטה) וניקוי רטוב יתאימו כדי למנוע הצטברות אבק בבית.

חָשׁוּב! החולה יתאושש הרבה יותר מהר אם ינשום אוויר צח ונקי, והקרום הרירי שלו יורטב כל הזמן.

ברור שהגורמים לריח האף של תינוק יכולים להיות שונים. לכן, חשוב לבצע במהירות את האבחנה הנכונה ולהתחיל בטיפול יעיל.